#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. 1 א&quot;י לשבטים נתחלקה ולכמה, או לקרקף גברי?	לשבטים נתחלקה דכתיב בין רב למעט וכן איתא בברייתא שנחלקה לי&quot;ב שבטים.	בבא בתרא קכב.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכב. 2 כיצד היה חלוקת הארץ הרי ישנם מקומות טובים וכן מקומות קרובים יותר?<p dir=""rtl"">וכיצד היתה החלוקה ע&quot;י גורל ואורים ותומים?</p>"	"לשופרא וסניא ודאי שלא ישלמו כסף בשביל קרקע גרועה (אלא יטול קרקע גדולה יותר), לענין קרוב ורחוק כתיב &quot;בין רב למעט&quot; לר&quot;א בכסף העלוה ולר' יהושע בקרקע העלוה.<p dir=""rtl"">הארץ נחלקה גם ע&quot;י גורל וגם ע&quot;י אורים ותומים, בתחילה אלעזר אמר ע&quot;י אורים ותומים מי יקח איזה חלק ואח&quot;כ העלו גורל עם השם וגורל עם החבל ארץ ועלה כחבל שאמר אלעזר.</p>"	בבא בתרא קכב.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. 3 מה בין חלוקת הארץ בימי יהושע לחלוקה לעתיד לבא (3)?	"בימי יהושע חלקו לי&quot;ב חלקים, מי שיש לו שדה לבן אין לו פרדס ולהיפך, החלוקה נעשתה ע&quot;י יהושע ואלעזר ע&quot;פ אורים ותומים.<p dir=""rtl"">לעתיד לבא תתחלק לי&quot;ג חלקים שהנשיא יקבל גם חלק. לכל אחד יש בהר בשפלה ובעמק שנאמר &quot;שער ראובן אחד&quot; וכד', והקדוש ברוך הוא מחלק להן בעצמו שנאמר &quot;ואלה מחלקותם נאום ה' &quot;.</p>"	בבא בתרא קכב.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. 4 מי התמעט מחלוקה ע&quot;פ גורל מהמיעוט &quot;אך בגורל&quot;?	"יהושע וכלב שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'.<p dir=""rtl"">יהושע דכתיב ביה &quot;על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים&quot;, כלב דכתיב &quot;ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה&quot; ולאו חברון ממש שהיא עיר מקלט אלא פרוורהא.</p>"	בבא בתרא קכב.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב: 1 'אחד הבן ואחד הבת בנחלה אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב וכו' באר (4)!	"רנב&quot;י: אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק, וקשה על זה דכבר תנינן בנות צלפחד נוטלים ג' חלקים, ועוד מאי אלא.<p dir=""rtl"">רב פפא: שנוטלים חלק בכורה, גם על זה קשה כנ&quot;ל דכבר תנינן בבנות צלפחד, ומאי אלא.</p><p dir=""rtl"">רב אשי: אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות אם אמר יירש כל נכסי דבריו קיימין, קשה עליו דתני ליה לקמן בריב&quot;ב, ואם תאמר שכתב לסתום כריב&quot;ב אין בזה נפק&quot;מ דהוי סתם ואח&quot;כ מחלוקת ואין הלכה כסתם, ועוד מאי אלא.</p><p dir=""rtl"">מר בר רב אשי: אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ובנכסי האב, אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם.</p>"	בבא בתרא קכב:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב: 2 האם בכור נוטל פי שנים כאחד או פי שנים בכל הנכסים ומנין (ומדוע נצרכו כל הדרשות)?	"נוטל פי שנים כאחד דכתיב &quot;והיה ביום הנחילו את בניו&quot; התורה ריבתה נחלה אצל האחים. <p dir=""rtl"">ואין זה מספיק דדלמא בא לכריב&quot;נ שאם ראוי לירשו יכול להעביר נחלה מאחד לשני, לכן נצרך הקרא &quot;ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו וגו'&quot; ילפינן בכורה דעלמא מבכורו דראובן. </p><p dir=""rtl"">וכי תימא לא ילפנן בכורה מבכורותו כתיב &quot;כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף&quot; והמקור שיוסף נטל חלק כאחד דכתיב &quot;ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי&quot; [ודאי שאין זה חרב וקשת כפשוטו דכתיב &quot;כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני&quot; אלא חרבי זו תפלה קשתי זו בקשה] ואין לומר שנתן לו דקלא בעלמא דכתיב &quot;אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי&quot;.</p>"	בבא בתרא קכב:		ח'
